top of page
נסיכה 1.jpg

הַנְּסִיכָה וּבֶן הַכְּפָר

הָיֹה הָיָה מֶלֶךְ וְלוֹ בַּת אַחַת וִיחִידָה. וְהִיא יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה.

וְלֹא חָסַר לָהּ דָּבָר, כָּל אֲשֶׁר בִּקְּשָׁה – קִבְּלָה.

יוֹם אֶחָד, כְּשֶׁנִּכְנַס הַמֶּלֶךְ כְּהֶרְגֵּלוֹ לְבַקֵּר אֶת בִּתּוֹ הַנְּסִיכָה בְּחַדְרָהּ, הִבְחִין בִּדְבַר מָה שֶׁלֹּא כַּשּׁוּרָה. פָּנֶיהָ הָיוּ חִוְּרוֹת וְעֵינֶיהָ אֲדֻמּוֹת וּמֻשְׁפָּלוֹת וְכֻלָּה עֲצוּבָה עַד מְאוֹד.

"מָה לָךְ נְסִיכָה? מַדּוּעַ נָפְלוּ פָּנַיִךְ?" שָׁאַל.

יָשַׁב הַמֶּלֶךְ לְיָדָהּ, וְחִבֵּק וְלִטֵּף אֶת שְׂעָרָהּ הָרַךְ וְהַזָּהוּב עַד אֲשֶׁר נִרְגְּעָה מְעַט וְהֵחֵלָּה לְסַפֵּר:

"אַבָּא יָקָר, עָצוּב לִי נוֹרָא. אָמְנָם יֵשׁ לִי מִשְׂחָקִים וְצַעֲצוּעִים וּבֻבּוֹת וּמְכוֹנִיּוֹת וְכָל דָּבָר אֲשֶׁר אֲנִי אוֹהֶבֶת, אֲבָל מָה שֶׁבֶּאֱמֶת אֲנִי רוֹצָה אֵין לִי. וְלָכֵן אֲנִי עֲצוּבָה כָּל כָּךְ".

"וּמָה אֵין לָךְ, בִּתִּי?"

"חָבֵר", אָמְרָה הַנְּסִיכָה בְּעֶצֶב. "יֶלֶד אוֹ יַלְדָּה שֶׁאוּכַל לְשַׁתֵּף אוֹתָם בַּמִּשְׂחָקִים, וְשֶׁאוּכַל לְדַבֵּר וְלִצְחֹק אִתָּם. אֶת זֶה אֵין לִי!" וְשׁוּב פָּרְצָה בִּבְכִי.

"חֲמוּדָתִי, אַל תִּבְכִּי. אַבָּא יִדְאַג לָךְ גַּם לְחָבֵר, בְּסֵדֶר? קְצָת סַבְלָנוּת".

נָשַׁק הַמֶּלֶךְ עַל מִצְחָהּ וְיָצָא מִן הַחֶדֶר.

שָׂמְחָה מְאוֹד הַנְּסִיכָה וְחָשְׁבָה, "אִם אַבָּא אוֹמֵר זֶה יִקְרֶה, אַבָּא תָּמִיד מְקַיֵּם".

לְמָחֳרַת כִּנֵּס הַמֶּלֶךְ אֶת עוֹבְדֵי הָאַרְמוֹן וּבִקֵּשׁ מִכָּל אֶחָד מֵהֶם לְהָבִיא אֶת יַלְדּוֹ לְשַׂחֵק עִם הַנְּסִיכָה הַיָּפָה.

מדף הספרים 1.jpg

מִשֶּׁחָלְפוּ יָמִים מִסְפָּר וְלֹא הִגִּיעַ אַף לֹא יֶלֶד אֶחָד, הֶחְלִיט הַמֶּלֶךְ לָצֵאת בְּעַצְמוֹ לִבְדֹּק מַדּוּעַ הַיְּלָדִים לֹא בָּאִים לָאַרְמוֹן לְשַׂחֵק עִם בִּתּוֹ.

יָצָא הַמֶּלֶךְ בְּאַחַד הָעֲרָבִים מֵהָאַרְמוֹן לָבוּשׁ בִּגְדֵי עָנִי, סְחָבוֹת וּסְמַרְטוּטִים וְשַׂק גָּדוֹל נִשָּׂא עַל גַּבּוֹ. אֲפִלּוּ בִּתּוֹ לֹא הָיְתָה מַכִּירָה אוֹתוֹ אִם הָיְתָה פּוֹגֶשֶׁת בּוֹ.

הָלַךְ הַמֶּלֶךְ הַמְּחֻפָּשׂ לְזָקֵן עַד אֲשֶׁר הִגִּיעַ לַעֲיָרָה קְטַנָּה, עֲיָרָה שֶׁל אֲנָשִׁים פְּשׁוּטִים.

חִפֵּשׂ הַמֶּלֶךְ אַחַר מָקוֹם שֶׁבּוֹ מְשַׂחֲקִים יְלָדִים, וְהִנֵּה בְּמֶרְחַק מָה, מִתַּחַת לְפָנָס רְחוֹב, הִתְגּוֹדְדָה חֲבוּרַת יְלָדִים רוֹעֶשֶׁת וְצוֹהֶלֶת. קָרַב הַזָּקֵן אֲלֵיהֶם וּבָחַן אוֹתָם. הַיְּלָדִים הָיוּ פְּרוּעִים וּמְלֻכְלָכִים וְהִתְוַכְּחוּ זֶה עִם זֶה בְּקוֹלֵי קוֹלוֹת. בַּצַּד עָמַד לוֹ יֶלֶד שָׁקֵט וּבַיְשָׁן וְנִרְאֶה שֶׁהוּא לֹא שַׁיָּךְ כְּלָל לַחֲבוּרָה.

נִגַּשׁ הַמֶּלֶךְ וְשָׁאַל: "אוּלַי מוּכָן אַתָּה לַעֲזֹר לִי לִסְחֹב שַׂק זֶה עַד לְתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת?"

הִבִּיט הַיֶּלֶד עַל הַזָּקֵן הַמּוּזָר בְּלִי לוֹמַר דָּבָר, וְאַחַר כָּךְ נָד בְּרֹאשׁוֹ לְסִימָן שֶׁהוּא מוּכָן. אֲבָל לָחַשׁ הַיֶּלֶד בְּאָזְנוֹ שֶׁל הַזָּקֵן: "גַּשׁ בְּבַקָּשָׁה עַד קְצֵה הָרְחוֹב, אֲנִי לֹא רוֹצֶה שֶׁהַיְּלָדִים יִרְאוּ אוֹתִי עוֹזֵר לְךָ".

בַּדֶּרֶךְ לְתַחֲנַת הָרַכֶּבֶת שָׁאַל הַזָּקֵן לִשְׁמוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד וְלִכְתָבְתּוֹ. וּלְפֶתַע עָצַר מִלֶּכֶת וְאָמַר: "שְׁמַע טוֹב וַעֲנֵה לִי בְּכֵנוּת. מַדּוּעַ אֵין הַיְּלָדִים בָּאִים לְשַׂחֵק עִם הַנְּסִיכָה? הֲלֹא יֵשׁ לָהּ דְּבָרִים יָפִים וִיקָרִים שֶׁכָּל יֶלֶד חוֹלֵם שֶׁיִּהְיוּ לוֹ. הַאִם תּוּכַל לְהַסְבִּיר לִי?"

רָצָה הַיֶּלֶד לִשְׁאֹל לְפֵשֶׁר הַהִתְעַנְיְנוּת וּמָה הַקֶּשֶׁר בֵּין זָקֵן דַּל וְאֶבְיוֹן שֶׁבְּקֹשִׁי סוֹחֵב עַצְמוֹ לְבַת מֶלֶךְ. אוּלָם הַזָּקֵן הִקְדִּים אוֹתוֹ וְאָמַר: "יֵשׁ לִי הַפְתָּעָה בִּשְׁבִילְךָ, אֲנִי הוּא הַמֶּלֶךְ בִּכְבוֹדוֹ וּבְעַצְמוֹ. יָצָאתִי לְחַפֵּשׂ חָבֵר לְבִתִּי".

"וּבְכֵן", אָמַר הַיֶּלֶד, "אִם אַתָּה בֶּאֱמֶת הַמֶּלֶךְ, וְקָשֶׁה לִי לְהַאֲמִין בְּרֶגַע זֶה, אֲבָל אִם כֵּן, אֲסַפֵּר לְךָ. הָאֱמֶת הִיא שֶׁכָּל הַיְּלָדִים פּוֹחֲדִים מִפְּנֵי הַנְּסִיכָה. אוֹמְרִים כֻּלָּם שֶׁהִיא כַּעֲסָנִית וְרַגְזָנִית נוֹרָא. לֹא מַרְשָׁה לְאַף אֶחָד לְשַׂחֵק בַּצַּעֲצוּעִים שֶׁלָּהּ וְאוֹהֶבֶת לָתֵת פְּקֻדּוֹת וּבִכְלָל מְפֻנֶּקֶת מֵאֵין כְּמוֹתָהּ. יְלָדִים לֹא אוֹהֲבִים אוֹתָהּ".

שָׁמַע הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵי הַיֶּלֶד וְהֵבִין שֶׁהוּא יָכוֹל לְשַׁנּוֹת אֶת הַדִּמּוּי שֶׁל בִּתּוֹ בְּעֵינֵי הַיְּלָדִים. הַלֹּא מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה כְּזוֹ. הֵם רַק צְרִיכִים לְהַכִּיר אוֹתָהּ וְלִפְגֹּשׁ בָּהּ.

"אוּלַי אַתָּה רוֹצֶה לָבוֹא אִתִּי לָאַרְמוֹן? וְתִרְאֶה שֶׁהַנְּסִיכָה הִיא בִּכְלָל לֹא כַּזּוֹ, וַאֲנִי מַבְטִיחַ שֶׁלֹּא יִקְרֶה מְאוּמָה. וּכְשֶׁתִּרְצֶה לָשׁוּב הַבַּיְתָה, לֹא יַפְרִיעַ לְךָ אִישׁ, רְאֵה זֹאת כְּהַבְטָחָה שֶׁל מֶלֶךְ. הַאֲמֵן לִי".

"אוֹ-קֵי", אָמַר הַיֶּלֶד. "אֲנִי מוּכָן. אֲבָל עָלַי לְהוֹדִיעַ לְהוֹרַי. הַשָּׁעָה מְאֻחֶרֶת וְהֵם וַדַּאי מֻדְאָגִים".

"אַתָּה מַבְטִיחַ שֶׁמָּחָר תָּבוֹא?"

"מַבְטִיחַ", עָנָה הַיֶּלֶד.

כָּל הַלַּיְלָה חָשַׁב הַיֶּלֶד עַל הָאַרְמוֹן וְעַל הַנְּסִיכָה. לְמָחֳרַת אָמַר שָׁלוֹם לְאִמָּא וּבִקֵּשׁ שֶׁלֹּא תִּדְאַג בְּמִקְרֶה שֶׁיְּאַחֵר כִּי יִתָּכֵן שֶׁיַּחֲזֹר מְאֻחָר מֵהָרָגִיל. יָצָא וְשָׂם פְּעָמָיו לְכִוּוּן הָאַרְמוֹן.

הָאַרְמוֹן מֻקָּף חוֹמָה גְּבוֹהָה וּבִשְׁעָרֶיהָ נִצָּבִים זְקִיפִים אֲשֶׁר שׁוֹמְרִים עַל הַכְּנִיסָה. אֲנָשִׁים אֲשֶׁר קִבְּלוּ אִשּׁוּר מֵאֵת הַמֶּלֶךְ רַשָּׁאִים לָצֵאת וּלְהִכָּנֵס.

קָרַב הַיֶּלֶד וּבִקֵּשׁ לְהִכָּנֵס, אֶלָּא שֶׁהַשּׁוֹמְרִים עָצְרוּ בַּעֲדוֹ וְשָׁאֲלוּ לְמַעֲשָׂיו. סִפֵּר הַיֶּלֶד אֶת סִפּוּרוֹ וּבִקֵּשׁ מֵהֶם רְשׁוּת לְהִכָּנֵס.

אֲבָל הַשּׁוֹמְרִים דָּחוּ אֶת בַּקָּשָׁתוֹ וְאָמְרוּ לוֹ: "אִם אַתָּה לֹא מִתְרַחֵק מִיָּד נַעֲצֹר אוֹתְךָ וְנוֹשִׁיבְךָ בַּכֶּלֶא!"

"בְּסֵדֶר", אָמַר הַיֶּלֶד, "כִּלְאוּ אוֹתִי".

כְּשֶׁרָאוּ הַשּׁוֹמְרִים שֶׁעַקְשָׁן עוֹמֵד לִפְנֵיהֶם הָלְכוּ לִבְדֹּק אֵצֶל הַמֶּלֶךְ אִם בֶּאֱמֶת נְכוֹנִים דְּבָרָיו, וְאָכֵן מִיָּד קִבְּלוּ פְּקֻדָּה לְהַכְנִיס אֶת הַיֶּלֶד שֶׁיִּתְיַצֵּב בִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ.

הַמֶּלֶךְ קִבֵּל אוֹתוֹ בְּאוּלָם רָחָב וְיָפֶה שֶׁאֵין לְתָאֲרוֹ בְּמִלִּים. וְשָׂם, עַל כֻּרְסָה מְפֹאֶרֶת, בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ שֶׁיַּמְתִּין מְעַט. הַיֶּלֶד נִשְׁאָר לְבַדּוֹ בָּאוּלָם הַכֹּה גָּדוֹל וּמְפֹאָר וְלֹא הֶאֱמִין שֶׁזֶּה קוֹרֶה לוֹ בַּמְּצִיאוּת. זוֹ פַּעַם רִאשׁוֹנָה בְּחַיָּיו שֶׁהוּא מְבַקֵּר בְּאַרְמוֹן מַמָּשִׁי, אֲמִתִּי. הַכֹּל נוֹצֵץ וּמַבְרִיק, אוֹרוֹת וּפְרָחִים בְּכָל פִּנָּה. הוּא נִזְכַּר לְרֶגַע בַּסִּפּוּרִים שֶׁקָּרָא וְשֶׁסִּפְּרוּ לוֹ הוֹרָיו. וּבְעוֹדוֹ מִתְפַּעֵל מִיָּפְיוֹ שֶׁל הַמָּקוֹם הִתְקָרְבָה לָהּ הַנְּסִיכָה, כֻּלָּהּ זוֹהֶרֶת, לְבוּשָׁה שִׂמְלַת מַלְמָלָה לְבָנָה וּבוֹהֶקֶת, שְׂעָרָהּ הַזָּהֹב גּוֹלֵשׁ מֵעַל כְּתֵפֶיהָ הַצַּחוֹת וְעֵינֶיהָ הַכְּחֻלּוֹת נוֹצְצוֹת מֵאֹשֶׁר וּמִשִּׂמְחָה. הַיֶּלֶד הִתְבַּיֵּשׁ לְהִסְתַּכֵּל בָּהּ, הִשְׁפִּיל מַבָּטוֹ, כִּמְעַט שֶׁקָּם וְרָצָה לִבְרֹחַ, אוּלָם יָדָהּ הָעֲדִינָה שֶׁל הַנְּסִיכָה אָחֲזָה בְּרוֹךְ בְּיָדוֹ וּבְקוֹלָהּ הַנָּעִים בִּקְּשָׁה אוֹתוֹ שֶׁיִּתְלַוֶּה אֵלֶיהָ.

וּבְחַדְרָהּ שֶׁל הַנְּסִיכָה זָרְחוּ עֵינָיו שֶׁל הַיֶּלֶד לְמַרְאֶה שְׁלַל הַמִּשְׂחָקִים, הַסְּפָרִים, הַבֻּבּוֹת, הָרַכָּבוֹת, הַמְּכוֹנִיּוֹת וּמָה לֹא? חֶדֶר עָמוּס, וְגָדוֹל יוֹתֵר מֵחֲנוּת צַעֲצוּעִים.

"קַח וּבְחַר לְךָ מָה שֶׁמִּתְחַשֵּׁק וְתַרְגִּישׁ בְּנוֹחַ, שַׂחֵק לַהֲנָאָתְךָ". הַיֶּלֶד לֹא יָדַע בְּמָה לִבְחֹר קֹדֶם. הוּא דִּלֵּג מִמִּשְׂחָק לְמִשְׂחָק, מִסֵּפֶר לְסֵפֶר, מֵרַכֶּבֶת לִמְכוֹנִית. הָרַכֶּבֶת נוֹסַעַת וְעוֹצֶרֶת בַּתַּחֲנוֹת, מַעֲלָה וּמוֹרִידָה נוֹסְעִים, וּלְצִדָּהּ מְכוֹנִית אֲדֻמָּה שֶׁאֶפְשָׁר לִנְסֹעַ בָּהּ. מַמָּשׁ כְּמוֹ הָאוֹטוֹ שֶׁל אַבָּא.

בֵּינָתַיִם חוֹלֵף הַזְּמַן, הָעֶרֶב יוֹרֵד. הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לַחֲזֹר הַבַּיְתָה אֶל אַבָּא וְאֶל אִמָּא, אֲבָל הַיֶּלֶד שָׁקוּעַ כֻּלּוֹ בְּעוֹלָם אַחֵר, שָׁכַח מֵהַשָּׁעוֹן, שָׁכַח מֵהַבַּיִת וְשָׁכַח מֵהַהוֹרִים.

לְפֶתַע שָׁאֲלָה הַנְּסִיכָה: "אוּלַי אַתָּה רוֹצֶה לֶאֱכֹל אוֹ לִשְׁתּוֹת מַשֶּׁהוּ? כְּבָר זְמַן רַב שֶׁאַתָּה מְבַלֶּה כָּאן. וַדַּאי עָיַפְתָּ. בּוֹא נֵצֵא לַמִּרְפֶּסֶת". אָחֲזָה בְּיָדוֹ וְהוֹבִילָה אוֹתוֹ הַחוּצָה.

כוכבים.jpg

"אוֹי!" אָמַר הַיֶּלֶד. "אֲבָל אֲנִי צָרִיךְ לַחֲזֹר מַהֵר הַבַּיְתָה, לֹא שַׂמְתִּי לֵב שֶׁמְּאֻחָר כָּל כָּךְ, הוֹרַי וַדַּאי דּוֹאֲגִים נוֹרָא".

"אַל תִּדְאַג יֶלֶד, הַכֹּל יִסְתַּדֵּר", וּמָשְׁכָה אוֹתוֹ אַחֲרֶיהָ.

יָצְאוּ הַשְּׁנַיִם לַמִּרְפֶּסֶת וְשָׁם, לְיַד הַבְּרֵכָה, יָשְׁבוּ הַמֶּלֶךְ, הַמַּלְכָּה וְהוֹרָיו שֶׁל הַיֶּלֶד וְדִבְּרוּ בֵּינֵיהֶם.

כְּשֶׁהִבְחִין הַיֶּלֶד בַּנַּעֲשֶׂה בַּחוּץ, הֵבִין שֶׁהֵכִינוּ לוֹ הַפְתָּעָה. נִגְּשׁוּ שְׁנֵיהֶם, הַיֶּלֶד וְהַנְּסִיכָה, לְשֻׁלְחָן שֶׁהָיָה עָמוּס כָּל טוּב וְחָגְגוּ יַחַד עִם הַהוֹרִים עַד שָׁעָה מְאֻחֶרֶת, וּכְשֶׁעָיְפוּ הָלְכוּ כֻּלָּם לִישֹׁן.

לְמָחֳרַת בַּבֹּקֶר הִזְמִין הַמֶּלֶךְ אֶת כָּל בְּנֵי הַמִּשְׁפָּחָה שֶׁל הַיֶּלֶד וְהוֹדִיעַ לָהֶם שֶׁהֵם יְכוֹלִים לְהִשָּׁאֵר בָּאַרְמוֹן, וְאַף הִזְמִין אוֹתָם לָגוּר וְלַעֲבֹד בַּמָּקוֹם.

וּכְשֶׁגָּדְלוּ הַיְּלָדִים וְנַעֲשׂוּ מְבֻגָּרִים, עָרְכוּ לָהֶם חֲתֻנָּה גְּדוֹלָה וְהַשִּׂמְחָה הָיְתָה רַבָּה. הַיֶּלֶד הָיָה לְמֶלֶךְ וְהַנְּסִיכָה לְמַלְכָּה. וְכָל הָעָם יָדַע שֶׁנְּסִיכוֹת הֵן כְּלָל לֹא רָעוֹת.

נסיכה ונסיך 2.jpg

סבא אבי מספר על הנסיכה ובן הכפר

bottom of page